מחלה זו, אשר עוברת בעיקר בנשיכה, נחשבת למחלה כרונית קשה במערכת החיסון והיא שכיחה ביותר בקרב חתולי רחוב, במיוחד אצל זכרים לא מסורסים. הוירוס האחראי על המחלה הוא ממשפחת הרטרווירוס, אותה משפחה אשר אחראית לאיידס של בני אדם (HIV), עם זאת חשוב להדגיש שמחלת החתולים אינה יכולה לעבור לבני אדם בשום אופן והיא ספציפית לחתולים בלבד.
אפשרויות הטיפול הוטרינריות מוגבלות אך טיפול תומך מתאים יכול לעזור להתמודד עם המחלה.
לאחר ההדבקה בנשיכה, הוירוס נודד לקשרי הלימפה, מכאן החתול יכול תוך מספר ימים עד מספר חודשים לפתח תסמינים של חום גבוה, חולשה, שלשולים וסימנים נוספים. לאחר מכן ישנה תקופה ארוכה (בד"כ מספר שנים) ללא סימנים קלינים שלאחריה מגיע השלב של הכשל החיסוני הכרוני אשר יתבטא במגוון סימנים לא ספציפים כגון: שלשולים, דלקת חניכיים, כיבים בפה, חולשה, חוסר תיאבון, זיהומים כרונים/חוזרים, כשל כליות ועוד.
אבחון המחלה מתבסס על מציאת נוגדנים לוירוס בדמו של החתול, במקרה והחתול נגוע ומתחיל להראות סימפטומים ניתן לתת טיפול תומך בדלקות החוזרות אולם אי אפשר להחלים מהמחלה.
ישנו חיסון שיעולותו בארץ לא הוכחה עד היום ולכן השימוש בו מועט יחסית, הדרך הטובה ביותר היא להמנע מהדבקה כאשר הדרכים הטובות ביותר הן לסרס זכרים (בעיקר חתולי רחוב) ולמנוע מחתולי בית להסתובב עם חתולי רחוב, אצלם השכיחות של המחלה גבוהה בהרבה.
ד"ר דייויד אלבז, רופא וטרינר ומטפל מוסמך ברפואה סינית, צמחי מרפא ואקופונקטורה. וטמוביל - מרפאה וטרינרית ניידת
